אמא של אלישע

טלי יקרה,
חבל שקריאות השמחה יישמעו רק בעל-פה, חייבים לפרסם בכתב את הדבר הנפלא שאת עושה. לילדים שלי ניסיון עשיר במגוון קייטנות ירושלמיות. כולם היו ממש בסדר, חוץ מכמה נפילות פה ושם אף פעם לא התאכזבנו. אבל רק עכשיו, כשאלישע בילה שלושה שבועות אצלך, הבנתי מה באמת יכולה לתת קייטנה לילד.

הבן שלי, בן 9, קם מדי בוקר בשעה שש וחצי (היי, אנחנו בחופש הגדול לכאורה…) כדי לא לאחר לקייטנה. הוא מארגן לבד את התיק, מורח את עצמו בקרם הגנה, מקפיד שלא לשכוח את הכובע ושיהיה לו בקבוק מים! תגידי איך עשית את זה?!! אני מעביר אתו שיחות חינוך מאז גיל הגן, וכלום לא עזר! אני רוצה לדעת מה בדיוק אמרת להם שזה כל-כך עובד?
הוא פשוט מאושר מכל מה שנעשה שם, לא מפסיק לספר על ההפעלות – סייף, מרק בצל צרפתי, בדיחות של המדריכים, מלחמת מים, אפיית פיתות. קשה להאמין, אבל תוך שלושה שבועות הילד התבגר, התארגן ובאמת נרגע אחרי הרוטינה של בית הספר. איזה שילוב של חופש, פעילות אינטנסיבית ומשמעת! היער והאישיות שלך ושל המדריכים שבחרת ביחד עושים משהו שלא ראיתי באף מקום!
תודה תודה מקרב לב.