דובל’ה ורוית

טלי,

בסופה של הקייטנה ולאחר שהעפר והפיח נשטף מנדב ושער ראשו חפוף כדבעי, רצינו להודות לך על החוויה שהענקתם לו ושעדיין אנחנו לא יודעים לומר אותה במדויק במילים. המרחב שניתן לו ביער בזמן ובחבורת הילדים ושהוא כנראה ידע ליהנות ממנו ליצור קשרים לחזור עם חוויה של מלאות. מרחב חופשי ומוגן שבו יכול היה לבטא את יכולתו ואף את היצירתיות שלו ולכתוב שיר.

בכל מקרה, הוא מבקש “בשנה הבאה שוב לחזור לאש הלילה הרגיל אבל בעוד שנתיים לאש הלילה המפחיד”.

כמו שאומרים בירושלים – יישר כח !!!

דובל’ה ורוית