משפחת חובב

בכל יום בצהריים בשלושת השבועות האחרונים מתפרץ הביתה ילד אחד, מרוח בפחם מדורות ובשרף עצים, ועייף מחוויות מסעירות שחווה במהלך הבוקר.
החוויות האלה הן הכי פשוטות שיש – וכנראה שבשל כך הן כל כך מענגות:
קודם כל, לבחור בעצמך מה לעשות, במה להשתתף ובמה לא להשתתף.
שנית – השהות בחוץ, בתוך הטבע, כשעושים הכל-הכל לבד – תרגיל פיסי לגוף וגם תרגיל לנפש, ששמחה כל כך לגלות שקצת פחות הוא בעצם קצת יותר –
שאכילה של פופקורן קצת שרוף שהכנת בעצמך על מדורה עם חברים, אחרי שתכננתם בדקדקנות מי יביא את החומרים והיכן בדיוק להבעיר את האש,
או גילוף של מקל עץ בעזרת אולר,
או גירוף של שטח כדי ליצור בו מחנה ומשא ומתן עם ילדים אחרים על גבולות הגזרה –
כל אלה הם לא פחות מסעירים מאשר משחק בסמארטפון או צפייה בסרט תלת מימד.

קייטנה היא לעתים קרובות הכרח להורים וסוג של עונש לילדים. אבל כאן שורה רוח מיוחדת, של עשייה ועצמאות,
של התמזגות עם הטבע במקום ניסיון לנצח אותו –
ובקיצור – אנחנו נחזור בוודאי גם בשנים הבאות.
באהבה ובתודה לטלי ולכל הצוות המסור – ממתן ומכל משפחת חובב.